החלטה בתיק ע"ע 518/05

1.                  בפני בקשת המשיב בערעור למימוש חלקי של הערבות הבנקאית שהופקדה בבית הדין.

2.                  העובדות הדרושות להכרעה בבקשה הן כמפורט להלן:

א.     בפסק דינו של בית הדין האזורי חייב בית הדין קמא את המערערת לשלם למשיב דמי הבראה בס

ב.      ך של 3,500 ש"ח, פיצויי פיטורים בסך של 211,500 ש"ח והוצאות משפט בסך של 10,000 ש"ח (בצירוף מע"מ כחוק).

ג.       בהחלטה מיום 3.11.2005 דחה בית הדין האזורי את הבקשה לעיכוב ביצוע שהגישה המערערת.

ד.      המערערת הגישה לבית דין זה בקשה לעיכוב ביצוע. בהחלטת בית הדין מיום 30.11.2005 (להלן - ההחלטה) נדחתה הבקשה בכל הנוגע לחיוב בדמי הבראה והוצאות משפט. לעניין החיוב בפיצויי פיטורים נקבע כך:

עם זאת, בהתחשב בטענות המבקשת לעניין קיומם של יחסי עובד מעביד, אנו מוצאים לנכון לעכב את ביצועו של פסק הדין בכל הנוגע לסכום פיצויי הפיטורים שנפסק. תנאי לעיכוב הביצוע הוא שהמבקשת תפקיד את הסכום האמור בקופת בית דין זה תוך 14 ימים מיום המצאת החלטה זו או שתפקיד - תוך אותו פרק זמן - ערבות בנקאית לטובת המשיב, באותו סכום.

(ההדגשה הוספה).

ה.      בהתאם להחלטה, המבקשת הפקידה בבית הדין ערבות בנקאית על סך של 243,241 ש"ח, וכן השלמת ערבות בנקאית בהמחאה, בסך של 1,899 ש"ח, וסך הכל - 245,140 ש"ח.

ו.        בפסק דינו של בית דין זה מיום 27.7.2006 (כפי שתוקן בהחלטה מיום 20.8.2006) נקבע כי

פניציה אמריקה ישראל (זכוכית שטוחה) בע"מ תשלם למר כרמי רענן סכום כולל של 110,000 ש"ח בלבד, בגין פיצויי פיטורים. סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד סיום העסקתו מיום 8.8.2002 ועד התשלום המלא בפועל.

בנוסף על סכום פיצויי הפיטורים כאמור, יעמדו בעינם כל החיובים שנקבעו בפסק דינו של בית הדין האזורי בנצרת (השופט חיים סומך ונציגי הציבור מר חיים יאנוס ומר טוביה לוי; עב 001160/03) מושא ערעור זה.

3.                  כפי שעולה מבקשת המשיב למימוש הערובה, מתגובת המערערת ומתשובת המשיב לתגובה ומהמסמכים שבתיק:

א.     ביום 3.11.2005  נפתח תיק הוצאה לפועל על ידי המשיב.

ב.      המערערת שילמה למשיב את הסכומים אותם חויבה לשלם בפסק דינו של בית הדין האזורי (דמי הבראה והוצאות משפט) ואת סכום פיצויי הפיטורים אותו חויבה לשלם בפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה.

ג.       לאחר עדכון בתיק הוצאה לפועל של סכום הקרן והסכומים ששולמו על ידי המערערת, יתרת החוב בתיק ההוצאה לפועל, נכון ליום 5.10.2006, עומדת על סך של 17,525 ש"ח.

4.                  לטענת המערערת,  תיק ההוצאה לפועל נפתח בחוסר תום לב, ביום מתן החלטת בית הדין האזורי, בטרם היתה לה הזדמנות לשלם את החוב. עוד נטען, כי ידוע שההליך המקובל הוא הגשת בקשה לבית הדין הארצי לאחר דחיית הבקשה בבית הדין האזורי, וגם מסיבה זו פתיחת תיק ההוצל"פ נעשתה בחוסר תום לב. המערערת שילמה למשיב את כל הסכומים אותם היתה חייבת לשלם על פי פסקי הדין של בית הדין האזורי ובית הדין הארצי, ולא מוטלת עליה חובה לשלם את יתרת החוב בתיק ההוצאה לפועל, שנוצר כתוצאה מבהילות היתר של המשיב בפתיחת תיק ההוצל"פ.

5.                  ב"כ המשיב טען כי החוב בתיק ההוצאה לפועל הוא חוב שהמשיבה חבה בפועל למבקש על פי דין, לאחר שעודכנו כל הסכומים הרלבנטיים בעקבות פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה. הסמכות לקבוע אם חייב פרע את מלוא חובו התלוי ועומד בלשכת ההוצאה לפועל נתונה לראש ההוצאה לפועל בלבד, ואין לבית הדין סמכות לקבוע דבר בעניין זה. לכן, יש להורות על מימוש חלקי של הערבות הבנקאית, כפי שנתבקש.

6.                  לאחר עיון בכל החומר שבתיק ולאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים אני קובעת כמפורט להלן: